אגרת פולוס השנייה אל הקורינ 5
1. הֵן יָדַעְנוּ כִּי בֵּהָרֵס בֵּית אָהֳלֵנוּ אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יֶשׁ־לָנוּ בִנְיָן מֵאֵת הָאֱלֹהִים בַּיִת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם בַּשָּׁמָיִם:
2. כִּי גַם־עַתָּה נֶאֱנָחִים וְנִכְסָפִים אֲנַחְנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּבֵיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן־הַשָּׁמָיִם:
3. וּבִלְבַד שֶׁאַחֲרֵי לְבַשְׁנֻהוּ לֹא נִמָּצֵא עֲרֻמִּים:
4. כִּי בְּאָהֳלֵנוּ זֶה נֵאָנַח תַּחַת הַמַּשָּׂא מִתְאַוִּים לְהִתְעַטֵּף וְלֹא לִפְשֹׁט לְמַעַן יְבֻלַּע הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הַחַיִּים:
5. וֵאלֹהִים תִּקֵּן אֹתָנוּ לְכָךְ אֲשֶׁר גַּם־נָתַן לָנוּ אֶת־רוּחוֹ לְעֵרָבוֹן:
6. לָכֵן בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בְּכָל־עֵת וְיֹדְעִים כִּי כָל־עוֹד שֶׁמּוֹשָׁבֵנוּ בַגּוּף רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן־הָאָדוֹן:
7. כִּי בֶאֱמוּנָה נִתְהַלֵּךְ וְלֹא בִּרְאוּת עֵינָיִם:
8. אֲבָל בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ לְהִתְרַחֵק מִן־הַגּוּף וְלִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל־הָאָדוֹן:
9. וְלָכֵן אִם־קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ אִם־רְחוֹקִים נִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו:
10. כִּי כֻלָּנוּ עֲתִידִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כִסֵּא־דִין הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן יִשָּׂא אִישׁ כְּפָעֳלוֹ בְּחַיֵּי גוּפוֹ אִם־טוֹב וְאִם־רָע:
11. וְעַתָּה יַעַן אֲשֶׁר יִרְאַת אֲדֹנָי לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נְדַבֵּר עַל־לֵב בְּנֵי אָדָם וְלֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ גְלוּיִם וַאֲקַוֶּה כִּי־גְלוּיִם אֲנַחְנוּ גַּם בְּמַדָּעֲכֶם:
12. כִּי אֵין אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּבְּחִים שֵׁנִית לִפְנֵיכֶם כִּי אִם מַמְצִיאִים לָכֶם מָקוֹם לְהִתְפָּאֵר בָּנוּ כְּנֶגֶד הַמִּתְפָּאֲרִים בִּפְנֵיהֶם וְלֹא בְלִבָּם:
13. כִּי אִם־הִשְׁתַּגַּעְנוּ הִשְׁתַּגַּעְנוּ לֵאלֹהִים וְאִם־הִשְׂכַּלְנוּ הִשְׂכַּלְנוּ לָכֶם:
14. כִּי־אֲחוּזֵי אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ הַדָּנִים שֶׁאִם־מֵת אֶחָד בְּעַד כֻּלָּם כֻּלָּם מֵתוּ:
15. וּבְעַד כֻּלָּם מֵת לְמַעַן לֹא־יִחְיוּ הַחַיִּים עוֹד לְנַפְשָׁם כִּי אִם־לַאֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם:
16. לָכֵן מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע אִישׁ מִן־הַבָּשָׂר וְגַם אִם־יָדַעְנוּ אֶת־הַמָּשִׁיחַ מִן־הַבָּשָׂר מֵעַתָּה לֹא־נֵדָעֵהוּ עוֹד:
17. לָכֵן מִי שֶׁהוּא בַמָּשִׁיחַ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה הוּא הָרִאשֹׁנוֹת עָבָרוּ הִנֵּה (הַכֹּל) נַעֲשׂוֹ חֲדָשׁוֹת:
18. וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים הַמְרַצֶּה אֹתָנוּ לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּתֶּן־לָנוּ שֵׁרוּת הָרִצּוּי:
19. יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים הָיָה בַמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת־הָעוֹלָם לְעַצְמוֹ וְלֹא־חָשַׁב לָהֶם אֶת־פִּשְׁעֵיהֶם וַיָּשֶׂם בָּנוּ אֶת־דְּבַר הָרִצּוּי:
20. וּבְכֵן מְלִיצֵי הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ וְהָאֱלֹהִים מַזְהִיר אֶתְכֶם עַל־יָדֵנוּ נְבַקֵּשׁ מִכֶּם בְּעַד הַמָּשִׁיחַ הִתְכַּפְּרוּ־נָא לֵאלֹהִים:
21. כִּי אֶת־אֲשֶׁר לֹא־יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה־בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים: